בתי כנסת עתיקים ומקוואות טהרה

בחמישים השנים האחרונות נתגלו כחצי תריסר בתי כנסת שהיו בשימוש בתקופת הבית השני ועד מרד בר-כוכבא, ובסמוך לכל אחד מהם נתגלה מקווה טהרה. החל מהמחצית השנייה של המאה השלישית לסה"נ ואילך אין עדות ארכיאולוגית לזיקה בין מוסד בית הכנסת למקווה טהרה. עד היום לא הציע איש פיתרון המניח את הדעת לשאלה למה נבנו מקוואות ליד בתי כנסת בתקופה הקדומה, וכן לשאלה למה פסק נוהג זה בתקופות מאוחרות יותר. מאמר זה מציע לקשר בין הממצא הארכיאולוגי לבין ההלכה המחייבת בעל קרי לטבול לפני העיסוק בלימוד תורה ובתפילה. עיון בהשתלשלות ההיסטורית של הלכה זו מגלה שנוהג זה התקיים בתקופת התנאים ונפסק בראשית תקופת האמוראים, בסביבות הרבע השני של המאה השלישית לסה"נ. מתקבל על הדעת שמקוואות הטהרה שנבנו ליד בתי הכנסת בתקופה הקדומה נועדו לשמש את באי בית הכנסת להיטהר מטומאת קרי לפני בואם ללמוד תורה ולהתפלל. כאשר פסק במאה השלישית הנוהג לטבול לפני לימוד תורה ותפילה, לא היה עוד צורך לבנות מקוואות ליד בתי הכנסת. ההסבר המוצע במאמר להמצאותם של בתי הכנסת הקדומים ליד מקוואות עולה בקנה אחד עם ההיעדר המוחלט (כמעט) של מקוואות ליד בתי הכנסת החל מהמאה השלישית ואילך [תקציר מתוך החוברת]