בריאות קשישים זכאי חוק סיעוד והקשר לאיכות חייהם וחיי ילדיהם המטפלים בהם

תוחלת החיים העולה מעלה את שיעור הקשישים החולים והמוגבלים בתפקודם, שנזקקים לסיוע ולטיפול בביתם. כדי לשפר את איכות חייהם, הם זקוקים למגוון מענים, ממקורות משפחתיים ומגורמי סיוע פורמליים, שיסופקו להם בהתאמה ובהלימה לצורכיהם המגוונים ולהעדפותיהם. מחקר זה עוסק באחת הסוגיות המרכזיות בחקר הזקנה: משולש יחסי הגומלין בין הפרט, המשפחה והמדינה בעתות של צורך ומצוקה. המחקר צמח מתוך מחקר “אואזיס” (Lowenstein & Ogg, 2003) שעסק בנושאים דומים. כהרחבה של מחקר “אואזיס”, המחקר הנוכחי מתמקד באופן בלעדי בקשישים מוגבלי תפקוד שמתגוררים בקהילה ובילדיהם המטפלים. במדגם נוחות נאספו 121 זוגות של קשישים מוגבלי תפקוד, בני 65+, וילדיהם המטפלים. הקשישים נדגמו מהקריות באזור חיפה והמחקר בוצע בשיטות כמותיות ואיכותניות. הממצאים מראים כי מצב בריאותי ירוד קשור לצרכים אינסטרומנטליים מרובים, אך הקשישים וילדיהם נבדלים בהערכתם את שתי מערכות התמיכה בסיוע האינסטרומנטלי. המצב הבריאותי על שני מדדיו (מצב רפואי תפקודי ומצב נפשי קוגניטיבי) קשור באופן מוחלט לאיכות חיי הקשישים, ופחות לאיכות חיי הצאצאים. מבחינת שני מדדי הבריאות, נמצא כי המצב הנפשי-קוגניטיבי קשור באופן מובהק לאיכות חיי הצאצאים המטפלים. באשר למצב הנפשי-קוגניטיבי נמצא, כי הוא קשור באופן מובהק לחיי הצאצאים המטפלים יותר מאשר המצב הרפואי-תפקודי. לפיכך מומלץ להמשיך לברר את משמעות הממצא הזה בפרקטיקה הטיפולית, לתת לכך משקל רב יותר במבחן התלות לזכאות לחוק ביטוח סיעוד ולבחון את מסלול התלות והשינויים ביחסי הגומלין בין הזרועות המטפלות ואת הדינמיקה של הקשרים הללו במחקר אורך. (מתוך המאמר)